בכנס חגיגי ומרשים הוכרז תחילת תהליך הפיכתה של המועצה למרחב ביוספרי

"היום אנחנו יוצאים להרפתקה משותפת, ראויה ומרגשת: להפוך את המקום שאנו חיים בו למרחב ביוספרי" במילים אלה פתח חנן ארז את ערב ההשקה החגיגי שנערך באולם האזורי מגידו בשבוע שעבר.

כבר שלוש שנים "מגלגלים את הרעיון" במסדרונות המועצה האזורית מגידו. חיים חכים, ראש המועצה הקודם עסק בהפיכת פארק רמת מנשה לפארק מוכרז סטטוטורית. אך חנן ארז החליט שלא די בזה: "כשנכנסתי לתפקיד זה היה לאחר הסערה שקמה בעקבות ניסיונו של משרד הפנים לאחד את המועצות האזוריות" מספר ארז, "ובאמת שאלתי את עצמי: האם עובדת קיומנו כמועצה אזורית מוצדקת? האם, כפי שטענו גורמים שונים, סיבת הישארותנו היא אכן גחמה פוליטית? אני חשבתי שאם אכן מדובר אך ורק בקיום מועצה למען מתן שירותים לעשרת אלפים תושבים- אין כיום הצדקה לקיום מועצה נפרדת, זה כבר לא ימי המנדט הבריטי, אז היתה בוודאי הצדקה לקיומה, אבל זה כבר 'פאסה'. כיום אין הצדקה להישאר כאן רק על רקע ההתרפקות על זיכרונות העבר ".
ארז טוען כי מסקנה זו היוותה את הקטליזאטור לניסוח סדר יום חדש במועצה: "אנחנו חיים באזור ייחודי. המיקום הזה- מחייב אותנו. לא למען 13 היישובים בגבולותינו עלינו להמשיך ולקיים את הביוספרה שלנו מול הנדל"ן המתפשט, אנחנו חייבים לשמור על המקום הזה למען כל תושבי מדינת ישראל ולמען כל הדורות הבאים".


פרופסור תמר דין, יו"ר ועדת אדם וביוספרה של אונסקו ישראל אשר שותפה למהלך זה, מסבירה: "ביוספרה הנה שכבת החיים על פני כדור הארץ. אנו, וכל שאר היצורים החיים כאן וסביבות הקיום השונות- מרכיבים אותה. בקצב שאנו מתקדמים, אנו צפויים לאבד חלק גדול ממה שקיים סביבנו, במשך 50 השנה האחרונות השפיע האדם על סביבתו יותר מאשר הוא השפיע משך כל ההיסטוריה האנושית. הדבר פגע משמעותית במערכות האקולוגיות של כל כדור הארץ והמחקרים מורים שבעוד שנים ספורות ייכחדו כל חיה שני וכל צמח שני מאלה הקיימים סביבנו כיום".
פרופ' דין טוענת כי הבעיה נובעת מגורמים שונים, חלקם תלויים באדם וחלקם לא: זיהום אוויר, זיהום מים, שינוי אקלים כדור הארץ, מינים פולשים, אבדן בתי גידול טבעיים עקב גידול הנדל"ן. תכנית אדם וביוספרה של אונסקו אומרת: בואו ניצור מערכת שתקדם את הלימוד והמחקר של יחסי אדם –סביבה ברמה הגלובלית, בהיבט כולל המחשיב היבטים אקולוגיים, חברתיים, תעשייתיים, כלכליים וכו'.


הדס בשן, אדריכלית המועצה אמרה בכנס כי הצפי הוא שעד שנת 2017 תכפיל המועצה האיזורית מגידו את אוכלוסייתה . בשן הבהירה כי הכרזת המועצה כמרחב הביוספרי, אין פרושה הפיכת המועצה לשמורת טבע: " מתוך 184 אלף הדונמים של המועצה, 96 אחוז הם בכלל יער חורש נטוע, שדות ומטעים. 84 אלף דונם שייכים לפארק רמת מנשה שיוכרז בקרוב סטטוטורית, אך רק 2.5 אחוזים ממנו הינו שמורת טבע, ואחוז אחד ממנו מוכרז כגן לאומי".
פרופ' דיין הוסיפה: "מרחב ביוספרי פירושו אדם עם סביבה ולא סביבה לבדה. מדובר על ניהול הסביבה באופן ערכי ורציונאלי, שמביא בחשבון את כל הגורמים בעלי העניין. זה סוג של קואליציה של חברות, תושבים, חקלאים, מדענים, מקבלי החלטות ברשויות וכו'. אנו מצפים שהמודל שייבנה על ידיכם פה- יהווה את ספינת הדגל ויהיה דוגמא חיה ומוצלחת לעוד רשויות נוספות בישראל".

בכנס החגיגי ישבו גם סימון אלפסי ראש העיר יקנעם, ראובן לב און מנכ"ל כביש חוצה ישראל, מפקדת בסיס צה"ל בג'וערה, נציגי שב"ס, נציגי קק"ל, נציגי הירוקים של מגידו, נציגי חברת חשמל, נציגי חברת הגז, נציגי החווה האקולוגית שבעמק השלום, נציגי רשיות מקומיות בואדי ערה ותושבים רבים מהמועצה. חנן ארז : "אנו יוצאים למהלך בו תושבי המועצה, יחד עם כל הגורמים המוגדרים כ"בעלי עניין", ייצרו דו שיח שדרכו יוחלט על המשך החיים במועצה, למען שמירת האיזונים בין משאבי הביוספרה באזור"
פרופ' דין: "מה שחשוב לזכור זה שאין לנו מאיין לרכוש את המשאבים שיש ביוספרה, ויש לשמור עליהם מכל משמר. לכן יש צורך בחשיבה הזו, הכוללת, על מנת להמשיך ולשמור על המשאבים למען הדורות הבאים. הרעיון הוא לנסות להגיע לחיים טובים, עם כל הצרכים המודרניים, בלי לכרות את הענף שעליו אנחנו יושבים. המחר שאנו משאירים לדורות הבאים הוא האתגר הכי גדול, אסור שנשאיר אחרינו אדמה חרוכה".